סבירות

סבירות משמעה שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים תוך מתן משקל ראוי לשיקולים אלה ואיזון ביניהם בהתאם לחשיבותם היחסית. רשות מנהלית צריכה לנהוג כרשות סבירה ולפעול בתוך "מתחם הסבירות" – אותו מרחב החלטות שכולן סבירות, דהיינו בכולן ניתן משקל ראוי לאינטרסים הרלוונטיים. חוסר סבירות או חריגה ממיתחם הסבירות פירושם מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים ענייניים הקשורים בנסיבות המיוחדות של המקרה בשים לב לחשיבותם היחסית לצורך אותו עניין ולאור תכלית החקיקה. בחינת סבירות החלטה מותנית בזיהוי הערכים, האינטרסים והשיקולים הצריכים לעניין ובחינת המשקל היחסי הראוי להם. כדי שסטייה מסטנדרט ההתנהגות המקובל על רשות מנהלית סבירה תביא לביטול המעשה המנהלי, יש צורך בסטייה מהותית, היורדת לשורש העניין – חוסר סבירות קיצונית.

דוגמא:

נקבע כי החלטת שר הפנים פורז לקיים את הבחירות בעיריית טייבה במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, ובכך לשנות את החלטת קודמו, השר אלי ישי, אשר החליט לדחות את הבחירות בשל משבר כלכלי חמור שהעיר נקלעה אליו ונוכח הליך הבראה להצלת כלכלתה אשר עדיין היה בעיצומו, חורגת ממתחם הסבירות ואינה יכולה לעמוד.

עמידה במתחם הסבירות בקביעת מועד הבחירות ברשות המקומית מחייבת איזון ראוי בין התכלית המרכזית של הבחירות – מימוש ההליך הדמוקרטי של בחירת השלטון תוך מיצוי הזכות לבחור ולהיבחר – לבין הגשמת אינטרסים וצרכים חיוניים אחרים של המקום העשויים להצריך שינויו של מועד הבחירות כדי להשיג יעדים חברתיים חשובים.

ביהמ"ש פסק כי השר פורז חרג ממתחם הסבירות כשנתן משקל שאינו ראוי לערכים נוגדים הפועלים בסוגיה זו. על חשיבותן של הבחירות ושמירת מועדן, ככל שהדבר ניתן, איש לא יחלוק. לערך זה יש לייחס משקל רב ביותר בהיותו ערך חוקתי בעל משקל מיוחד, עם זאת כנגד ערך חוקתי זה פועלים כמה אינטרסים נוגדים שחשיבותם בנסיבות העניין מכריעה את הכף לכיוון דחייה מוגבלת בזמן ומידתית של מועד הבחירות ברשות המקומית. בית המשפט מנה שלושה: (1)מצבה הקשה של העיר, ניסיונות שיקומה והצורך שלא לפגוע במאמצים אלה  (2) החובה שלא לפגוע בכספי ציבור רבים שהוזרמו לתכנית ההבראה, העתידים לרדת לטמיון אם תיכשל תכנית ההבראה בעקבות הבחירות (3) החשש כי במצב הקשה שהעיר טייבה נתונה בו, וכל עוד לא מומשו עיקרי תכנית ההבראה, אין ביטחון כי הליך הבחירות הדמוקרטי במועד הכללי יצמיח מינהל עירוני יציב אשר יפעל על-פי אמות מידה תקינות, ונשקפת סכנה כי חרף קיום הבחירות עלול לעלות הצורך לאחר מכן בפיזור ההנהגה הנבחרת בעיר ומינוי ועדה קרואה. אם נסיבות כאלה תתרחשנה כי אז יסוכל ההליך הדמוקרטי שהבחירות התכוונו להשיג, ומטרת קיומן של הבחירות במועדן לא תמוצה. לאור האמור החלטת השר, שהעדיף באורח מוחלט את העיקרון הדמוקרטי של ניהול הבחירות במועדן על פני אינטרסים אחרים של טובת העיר ורווחת תושביה, משקפת איזון לא ראוי בין השיקולים הצריכים לעניין. היא מצויה מחוץ למיתחם הסבירות מאחר שאין היא משרתת את המטרה המשותפת של הערכים והאינטרסים הללו (בג"צ 7364/03 ג'בארה נ' שר הפנים).

גלישה מהנה ומועילה 🙂