תום לב

תום לב הוא עיקרון יסוד בשיטת המשפט השלנו, הכולל בחובו את החובה לנהוג בהגינות וביושר. עיקרון תום הלב משמש לשם קביעת אמת מידה אובייקטיבית באשר להתנהגות הראויה. "עקרונית הוא חל כמובן גם במשפט הציבורי לעניין היחסים בין הפרט לשלטון. על כן חב הפרט בחובת תום הלב כלפי הרשות המינהלית והרשות המינהלית חבה בחובת תום לב כלפי הפרט. עם זאת, חובתה של הרשות הציבורית כלפי הפרט היא כבדה מחובת תום הלב, ועל כן השימוש בעיקרון תום הלב באשר לחובתה של הרשות המינהלית כלפי הפרט הוא מועט, והוא נבלע בחובת האמון הכבדה יותר המוטלת על המינהל" (א. ברק, שופט בחברה דמוקרטית (2004) 256 .

דוגמא :

תחנת מוניות בת"א בקשה להקים ביתן על המדרכה לצד החניה שהוקצתה להחניית מוניות הפועלות במסגרתה, כדי שישמש לניהול התחנה (במקום טלפון ומכשיר קשר המותקנים על עמוד שלידו עומד או יושב מנהל התחנה). העירייה סירבה משום שלטענתה תכנית בניין ערים, אוסרת בנייה על   מדרכות ובשל ההפרעה הצפויה לשימוש סביר במדרכה ע"י הולכי רגל, נכים ואמהות המוליכות עגלות ילדים. ביהמ"ש נמנע מלהעניק לתחנה את מבוקשה, שכן הוא אכן בניגוד לדין, אך העביר ביקורת על חוסר תום הלב של עיריית ת"א – נחשפה תמונה עגומה ביחס לטיפול העירייה בביתני מפעל הפיס הפזורים ברחבי העיר. למרות מדיניותה המוצהרת של העירייה, ביתני מפעל הפיס לא נסגרים, ואף נפתחים ביתנים חדשים. נקבע כי ע"י אופן פעולה  זה פועלת העירייה בחוסר תום לב וכנגד חובת ההגינות החלה עליה כרשות ציבורית (עתמ (ת"א 1055/02 תחנת המוניות מסריק נ' עיריית ת"א-יפו).

גלישה מהנה ומועילה 🙂