ביום 05/04/17 פורסם ברשומות ונכנס לתוקפו תיקון 115 לחוק התכנון והבניה. התיקון נועד לתת מענה להחלטה בפסה"ד בעניין פרחי ביקל, שקבע כי ועדה מקומית אינה רשאית לדרוש מיזם תכנית להפקיד בידיה כתב שיפוי ולהעביר אליו את נטל הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (סקירה של פסק הדין פורסמה באתר).
הצעת החוק של תיקון 115 הייתה במקור קצרה וכללה שני סעיפים שאחד מהם קבע את הסמכות להתנות הפקדת תכנית בכתב שיפוי והשני קבע שהחוק יחול רטרואקטיבית גם על דרישות לכתבי שיפוי ממועד מוקדם למועד מתן פסק הדין הנ"ל (15/12/16).
סופו של דבר שבתיקון 115 כפי שהתפרסם כולל שלושה חלקים:
(1) התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (הוספת סעיף 197א לחוק) – הסמכת מוסד תכנון לדרוש הפקדת כתב שיפוי כתנאי להפקדת תכנית וכן הסמכתו לדרוש הפקדת כתב שיפוי לגבי תכנית שהופקדה לפני ה-15/12/16, אם יש בתכנית הוראה המתירה זאת.
כמו כן הוסמכו הוועדות המקומיות כתנאי למתן היתר, לדרוש הפקדת כתב שיפוי בעת דיון בבקשה למתן היתר מכוח תכנית, שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, אם נקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת וביחס לאותו חלק של הבקשה שנדרש לו האישור. אם מדובר בתכנית שאושרה לפני ה-15/12/16 הסמכות לדרוש כתב שיפוי היא גם בהיעדר הוראה בתכנית המתירה זאת.
נקבע שעל שר האוצר לקבוע נוסח אחיד של כתב שיפוי בהסכמת שר המשפטים, כאשר ניתן לקבוע נוסח אחיד לסוגים שונים של תכניות, וכי יש לפרסם תקנות בעניין בתוך 6 חודשים מיום פרסום החוק (דהיינו עד יום 05/10/17), אולם נקבע גם שמוסד תכנון רשאי לדרוש הפקדת כתב שיפוי גם בטרם פורסמו התקנות.
תיקון 115 "מלבין" דרישות להפקדת כתב שיפוי לפי סעיף 197 לחוק שניתנה קודם ל-15/12/16, וקובע שיראו דרישות כאלו כאילו הן נדרשו לפי סעיף 197א החדש, אך בלא צורך שיתקיימו לגביה התנאים הקבועים בו. כתב שיפוי לפי סעיף 197 שכבר הופקד לפני המועד הנ"ל, יראו אותו ככזה שהופקד מכוח דרישה לפי סעיף 197א. אך עוד נקבע בתיקון 115 שאין בהוראות האלה "כדי למנוע העלאת טענה לענייו אופן הפעלת הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי" לפי סעיף 197 (אופן הפעלת הסמכות בניגוד לעצם קיום הסמכות).
(2) הקמת ועדת שיפוי והסדרת פעולתה (תיקון סעיף 119ד לחוק) – אליה יכולה לפנות ועדה מקומית שבתחומה יש מועצה אזורית, אשר חויבה בפיצויים לראשונה בגין תכנית דרך מסוימת, כאשר לא ניתן עוד לערער על החיוב, בבקשה להעלאת שיעור השיפוי למלוא הסכום בו היא חויבה או תחויב בגין התכנית. הוראה זו תחול על תכניות שאושרו מיום פרסום התיקון לחוק והלאה (דהיינו מיום 05/04/17).
(3) הגבלת פטור מהיטל השבחה לגבי היתרים מכוח תמ"א 38 (תיקון סעיף 19 לתוספת השלישית) – סעיף 19(ב) לתוספת השלישית לחוק מונה מקרים בהם לא יחול היטל השבחה. בסעיף קטן 10(א) נקבע פטור במקרה של קבלת היתר לבניה או הרחבה של דירת מגורים שניתן מכוח תמ"א 38. התיקון קובע שעל חלק ההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלק ממנה, מעבר ל-2.5 קומות טיפוסיות מורחבות (סעיף 14א(א)(2) לתמ"א 38), יחול היטל השבחה בשיעור 25% מההשבחה. "קומה טיפוסית מורחבת" מוגדרת בסעיף 14א(א)(2) הנ"ל כ-"שטחה של קומה טיפוסית בבנין הטעון חיזוק, לאחר הרחבתה ב-13 מ"ר לכל דירה שבנויה בה כדין. שטחה של קומה טיפוסית יכלול שטחי שירות ושטח מרפסות מקורות שבה."
יחד עם זאת מועצת הרשות המקומית יכולה לאשר לפי הצעת ראש הרשות המקומית פטור מהיטל ההשבחה הנ"ל, אשר יחול על כל תחום הרשות המקומית או על חלק ממנו, כפי שייקבע בהחלטה. החלטה כזו תהיה בתוקף 3 שנים בלא יכולת לשנותה אלא אם מתקבל אישור שר האוצר ושר הפנים לשינוי ההחלטה במועד מוקדם יותר. האמור לעיל חל על היתר שהבקשה לקבל אותו הוגשה ביום 22/03/17 ואילך.
קישורים:
סעיף 119ד לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (לאחר התיקון)
סעיף 197א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (הוסף בתיקון)
סעיף 19 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (לאחר התיקון)
תיקון 115 לחוק התכנון והבניה (ספר החוקים)
הצעת החוק (הצעות חוק ממשלה)
סקירה של פסק דין פרחי ביקל שפורסמה באתר
עמוד תמ"א 38 באתר מינהל התכנון
###